בית אבות לתשושי נפש

בתי אבות בישראל אינם מקשה אחת. לצד מקומות המיועדים לעצמאים יש בתי אבות שנועדו לתת מענה לאנשים בעלי ירידה ביכולת התפקוד, ישנם בתי אבות ומוסדות עבור אנשים במצב סיעודי וישנם גם בתי אבות המיועדים לטיפול ולמגורים לתשושי נפש.

מיהו בעצם, אדם תשוש נפש? אילו פתרונות מוסדיים ניתן למצוא תחת הכותרת הכללית "בית אבות לתשושי נפש"? כיצד כדאי לבחור את בית האבות? ומתי ניתן לקבל סיוע ממשלתי במימון המגורים והטיפול בבית האבות (תהליך המכונה בשם "קבלת קוד").

מהי תשישות נפשית?

עם העלייה בגיל חווים מרבית האנשים ירידה מסוימת ביכולת התפקוד העצמאית. לעיתים, הירידה הזאת נחשבת לקלה ולעיתים אחרות היא משמעותית יותר. כאשר הירידה נגרמת בשל גורמים פיזיולוגיים וגופניים, בשל מחלה, נכות וכיוצא באלה האדם הקשיש נחשב לסיעודי. כאשר הירידה ביכולת התפקוד נגרמת בעיקרה בשל ירידה מנטאלית, האדם מוגדר כתשוש נפש.

חשוב להבין שתשישות נפשית איננה זהה ואף איננה דומה למצב של מחלת נפש. תשישות נפש מוגדר כמי שעונה על קריטריונים כגון:

• ירידה ביכולת תפקוד מוחית.
• קשיי זיכרון.
• חוסר יכולת להתמצא במרחב.

ככלל, קשיש שמוגדר כמי שסובל מדמנציה, אלצהיימר וכיוצא באלה יוגדר כתשוש נפש וזאת על פי רוב כאשר כתוצאה מהירידה המנטאלית הוא איננו יכול לתפקד באופן עצמאי באחת או יותר מפעולות היום יום המקובלות. פעולות אלה יהיו למשל אכילה ושתייה, נטילת תרופות עצמאית, היגיינה אישית, ניידות וכדומה. במקרים כאלה, המעבר לבית אבות לתשושי נפש הופך לכורך המציאות וזהו צעד חשוב גם לפני שמגיעים למצב של חוסר תפקוד עצמאי מלא.

פתרונות מוסדיים אפשריים

בית אבות לתשושי נפש יכול להיות למעשה סוגים שונים של מוסדות שערוכים לספק מגורים או אשפוז וכן טיפול מתמשך ומסביב השעון לאנשים הסובלים מירידה קוגניטיבית המלווה בקשיי תפקוד עצמאיים. בין היתר ניתן למצוא:

• בתי אבות פרטיים, שהמימון בהם נעשה על ידי הקשיש עצמו או על ידי בני משפחתו.
• בתי אבות קהילתיים או כאלה שמופעלים על ידי עמותות. חלק מבתי אבות אלה פועלים בהסדר עם משרד הבריאות ולשכות הרווחה כך שחלק מהקשישים מקבלים סבסוד חלקי או מלא של עלות השהייה והטיפול.
• מחלקה ייעודית לתשושי נפש שמצויה בבית אבות פרטי, בדיור מוגן או בבית אבות בניהול קופת חולים, עמותה וכדומה.

בחירת בית האבות

לפני שבוחרים בית אבות לתשושי נפש חשוב להגדיר היטב שני דברים מרכזיים, הראשון הוא יכולת התפקוד של הקשיש והשני הוא האפשרות הכלכלית של הקשיש ומשפחתו בהקשר של מימון. בין המוסדות ובתי האבות השונים ניתן למצוא הבדלים של ממש גם בתנאי המגורים, גם באופי הטיפול, גם בתנאי הסביבה, גם ביחס בין אנשי הצוות למספר הקשישים וכדומה. גם מבחינת עלויות יש כמובן הבדל ולכן חשוב לבחון כמה וכמה בתי אבות כדי להתרשם ולהיות מסוגלים לבחור בין האפשרויות השונות. במצבים שבהם יש צורך בסיוע כבר בשלב זה ניתן להיעזר ולהתייעץ בבתי האבות עצמם, בעובדת סוציאלית, באחות סיעודית וכדומה.

סיוע במימון

מבחינה מקצועית, נהוג לכנות את הכניסה לבית האבות הסיעודי או זה שמיועד לתשושי נפש בשם אשפוז. זאת, מכיוון שהמקום משמש לא רק למטרת מגורים אלא גם לצורך טיפול שוטף ויום יומי, כזה החיוני לבריאותו ולרווחתו של הקשיש. לכן, במידה ולא קיימת אפשרות למימון עצמאי ניתן לפנות בבקשה למשרד הבריאות על מנת שתיבחן הזכאות למימון בית אבות לתשושי נפש.

הבדיקה מבוססת על חוות דעת תפקודית ועל חוות דעת סוציואקונומית ובסוף התהליך יוחלט האם יוענק סיוע במימון ואם כן – מה יהיה היקפו.

ראו גם:

בחירת בית אבות על פי סוג – מהן האפשרויות המוצעות בפנינו?